למה אנחנו עוזבים את מגרים החום הישנים לטובת מחממי אינפרא-אדום
אתם מכירים את אותם מגרימי חום של נורות בחדרי אמבטיה? אלו שיש בהם חוטים זוהרים שיוצרים אור חזק מאוד, וגורמים לעלויות חשמל גבוהות? הם באמת מטרד. בגלל צריכת החשמל הגבוהה, ובגלל האדים שחודרים לתוך המכשיר וגורמים לקלקולו, הם לא אמינים במיוחד.
לכן אנחנו עוברים לשימוש במחממי אינפרא-אדום. זו לא סתם מגמה – זו פשוט שיטה טובה יותר.
העניין הוא בדרך שבה החום פוגע בגוף
מחממים ישנים מנסים לחמם את האוויר. אבל אם בחדר האמבטיה יש זרימת אוויר, או שאתם פותחים את הדלת כדי שהאדים יצאו, כל החום נעלם.
מחממי אינפרא-אדום עובדים אחרת. הם שולחים קרינה בגלים קצרים. במקום להתמודד עם האוויר, החום מגיע ישירות לעור ולמראה. אתם מרגישים את החום מיד כשאתם מדליקים אותו. זה מיידי.
התמודדות עם הלחות
חדרי אמבטיה הם קשים עבור מכשירים אלקטרוניים. הלחות חודרת לכל מקום, ובמחממים זולים זה גורם לקצרים או לנקודות מגע חלודות. זה באמת בלגן.
אנחנו משתמשים במחממי אינפרא-אדום עם צינורות קוורץ אטומים, ועם דרגת חסינות גבוהה. אנחנו מוסיפים חומרי סגירה מיוחדים כדי שהמים לא יגיעו לחלקים החשמליים. אם לא נעשה זאת, החוטים הפנימיים יתחמצנו, והמכשיר יקרוס לפני סוף השנה.
מראות ברורות, כפות רגליים חמות
כשאנחנו מניחים את המחממים מאחורי המראה, אנחנו מנסים לעשות שני דברים: לחמם אתכם ולמנוע את הערפל המעצבן.
על ידי הכנסת הרכיבים של המחמם מאחורי הזכוכית או בתקרה, אנחנו שומרים על הטמפרטורה הנכונה, כך שלא ייווצר ערפל. כך תקבלו החזר אור ברור, בלי שהזכוכית תתחממה יותר מדי.
כמה דברים שצריך לשים לב אליהם
זה לא כל כך פשוט. יש כמה בעיות.
מכיוון שהמחממים האלו אטומים מאוד, החום יכול להיתקע בתוכם אם אין מקום לו לצאת. צריך לוודא שיש דרך לאוורור המכשיר, אחרת החלקים הפנימיים יתחממו יותר מדי.
ועוד טיפ: אל תשתמשו בהספק גבוה מדי בחלל קטן. אם תיצרו יותר מדי חום באזור קטן, הזכוכית עלולה להתרחב מהר מדי ולהישבר. צריך לשמור על איזון.