האתגר האמיתי בחסימת חום של תנורי אינפרא-אדום מסוג IP65
תנורי אינפרא-אדום לשימוש בחוץ עוברים תנאים קיצוניים. הם עוברים מטמפרטורות קרות מאוד ולחות גבוהה לטמפרטורות גבוהות מאוד בתוך שניות בודדות. זו מערכת קיצונית מאוד.
רוב האנשים חושבים שהרכיב שנהרס ראשון הוא רכיב החימום, אך בדרך כלל זה לא קורה. הבעיה האמיתית נמצאת בנקודה שבה החוטים נכנסים למכשיר. אם החסימה שם אינה מושלמת, מים יכולים לחדור לתוך המכשיר. לאחר מכן מתרחשת תהליך של חמצון, ובסופו של דבר התנור נהרס.
למה רוב החסימות אינן יעילות
העניין הוא שהחומרים הסטנדרטיים שמשמשים לחסימה אינם מתאימים לסוג כזה של חום.
כאשר נורת האינפרא-אדום פועלת, הכל מתרחב. אם החסימה קשה מדי, היא נשברת. אם היא רכה מדי, היא נמסה. ראיתי הרבה מקרים בהם החומר המשמש לחסימה נהרס לאחר מספר מוגבל של שימושים. כשזה קורה, החוטים נמצאים בסכנה בתוך הגשם.
הדרך הנכונה לעשות זאת
אנחנו לא פשוט משתמשים בחומר גומי כדי לחסום את החוטים – זו דרך שעלולה לגרום לבעיות.
במקום זאת, אנחנו משתמשים בסיליקון בעל עמידות גבוהה, בשילוב עם חומרי חסימה חזקים. זה יוצר מחסום אטום שנע יחד עם החוטים. זה מונע את חדירת הלחות לתוך המכשיר.
הבעיה הקשה: חום מול אוויר
אך יש בעיה נוספת: אם המכשיר יהיה אטום מדי, הוא יהיה כמו תנור. החום הפנימי יגרום להרס החומרים שמשמשים לחימום. צריך לוודא שהמכשיר יהיה בעל שטח פנים מספיק כדי שהחום יוכל לצאת החוצה. זו איזון עדין מאוד.
עוד טיפ: היזהרו מהחוטים שלכם. אם אתם משתמשים בחוטים קשיחים, הם יגרמו לשבירת החסימה בכל פעם שתזיזו אותם במהלך ההתקנה. השתמשו בחוטים גמישים שעמידים לחום גבוה. זה ישמור על החסימה ויבטיח שהמכשיר יישאר אטום למים.